מדוע אין לימודים פיננסים בבית הספר?

מערכת ECS
29 יוני 2021
מדוע אין לימודים פיננסים בבית הספר?

השכלה פיננסית היא הבסיס לרווחתו הכלכלית של כל אדם בבגרותו ולכל משק בית משגשג.
אולם למרות הצורך הברור בה, לימודים פיננסיים עדיין אינם מהווים חלק מתוכנית הלימודים האלמנטרית בבתי הספר הממלכתיים בישראל, גם בשנת 2021. במאמר זה נעמוד על חשיבותם הרבה של לימודים פיננסים וננסה לענות על השאלה: מדוע אין לימודים פיננסים בבית הספר למרות נחיצותם הרבה.

אנחנו מזמינים אותך לאירוע שילמד אותך כל מה שאתה חייב לדעת על שליטה בכסף שלך כמו שלא לימדו אותך לפני – לא בבית הספר, לא במכללה ולא באוניברסיטה! לפרטים נוספים לוחצים כאן!

על חשיבותם הרבה של לימודים פיננסים בבתי הספר

מעטים הם האנשים שמבינים באמת בכסף. חרף העובדה שעניינים פיננסיים מעסיקים את כולנו ביומיום, הלכה למעשה, מתוך האוכלוסיה הכללית, רק אחוז מצומצם מתושבי ישראל מחזיק בידע הכלכלי הנדרש להבנת אופן פעולתם של המנגנונים הבנקאיים, מכשירי החיסכון ואפיקי ההשקעה שהכספים שלנו מוחזקים בהם. בהינתן השינויים התמידיים שבהם נתונה הרגולציה והחקיקה בנושאים כלכליים, בנקאיים, ביטוחיים, פנסיוניים ובורסאיים בעולם המודרני, קשה להאשים אזרחים מן השורה ברתיעה המובנית שלהם מהתעסקות בעולמות הללו.

אולם חמורה מכך היא העובדה שמעבר להבנת המנגנונים הסבוכים שהזכרנו לעיל, שהיא חיונית ליצירת ביטחון כלכלי, לאדם מן היישוב חסרה אפילו ההבנה הבסיסית של התנהלות פיננסית נכונה. 

את הכלים לנהל את ההכנסות בתבונה, לשלוט בהוצאות, לשים כסף בצד ליום סגריר ולחסוך מתוך חשיבה על העתיד – יש להטמיע באנשים כבר מגיל צעיר. מכאן מתחדדת ועולה, נחיצותם של לימודים פיננסים אלמנטריים בבתי הספר בישראל, ובכל מדינת רווחה ששואפת להפוך את אזרחיה לשותפים פעילים בניהול העתיד הפיננסי שלהם. 

היעדר לימודים פיננסים בבית הספר – בכיה לדורות

אין חולקין על כך שגיבוש של הרגלים פיננסים בריאים, מתחיל כבר בגיל צעיר. ילדים שרוכשים בגיל מוקדם מודעות לחשיבות של התנהלות זהירה ומחושבת בפן הכספי, הופכים במרבית המקרים, למבוגרים שמצליחים לנהל את ענייניהם הכספיים בתבונה. אולם ישנה הנחת מוצא לפיה מי שאחראי על חינוך הדור הצעיר להתנהלות פיננסית נכונה הם הורי הילדים. האם נכון להישען על כך גם בהינתן סטטיסטיקה שמעידה על התנהלות כלכלית קלוקלת וצבירת חובות כרונית בקרב 50 אחוז מכלל המשפחות בישראל? אם זהו המודל לחיקוי שנספק לדור הבא, הרי שבעתיד הלא רחוק, צפויה למדינת ישראל התמודדות לא פשוטה עם ציבור שלם שחי מעבר ליכולתו. הקדמה זו באה לחדד את הצורך האקוטי והבוער בהטמעת חינוך אלמנטרי בנושאים פיננסיים בבתי הספר, כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים הממלכתית.

מדוע אין לימודים פיננסים בבית הספר בישראל למרות נחיצותם הרבה?

במדינות אחרות בעולם, המודעות לחשיבותה של ההשכלה הפיננסית קיימת כבר מזה שנים.
ישנה הבנה ברורה של הקשר בין האוריינות הפיננסית של אזרחי המדינה לבין יכולתם לתרום לכלכלה המקומית. על בסיס הבנה זו, מוקצים משאבים לטובת תוכניות לימוד בנושאים פיננסים בבתי הספר הציבוריים, ובסדנאות המוצעות לציבור הרחב ומקנות כלים להתנהלות כלכלית נכונה.

במדינת ישראל, לעומת זאת, ישנו מספר לא מבוטל של גופים פרטיים וארגונים ללא כוונת רווח, שהחליטו להרים את הכפפה ולהציע מסגרות שונות להכשרה בנושאים פיננסיים ובתחומים הנוגעים לכלכלת המשפחה. חלק ממסגרות הלימוד הללו מסובסדות, ובחלקן הלימודים מוצעים ללא עלות, אך הקבלה אליהן מוגבלת מבחינת כמות המשתתפים ומותנית בעמידה בתנאי זכאות שונים. 

כך או כך, מדובר ביוזמות נקודתיות מטעם ארגונים שונים, ואין בקרה מסודרת על התכנים הנלמדים בהן, או סנכרון בין הגופים עצמם לשם יצירת אחידות בנושאי הליבה המועברים לתלמידיהם.
זאת מאחר ולא קיים בארץ גוף ממלכתי שאמון על הטיפול בנושא הלימודים הפיננסים.  

עדיין אין הסכמה גורפת בנוגע לתועלת שתצמח מהקצאת תקציבים לחינוך כלכלי

אף שישנה הסכמה גורפת למדי לגבי הצורך להקנות לתלמידי בתי הספר, הבנה פיננסית בסיסית, קיימים חילוקי דעות בנוגע להיקף התכנים והידע שיש להעביר במסגרת החינוך הפיננסי הבסיסי במסגרות החינוך הממלכתיות. הסיבה לכך, היא כמו תמיד – תקציבים.

אל מול הקולות התומכים בהשקעת משאבים בהטמעת לימודים פיננסים כחלק אינהרנטי מתוכנית הלימודים בבתי הספר בישראל, נשמעות גם טענות מצד גורמים שמאמינים שהשקעה של סכומי עתק בתשתית חינוכית בנושאים כלכליים אינה מוצדקת, שלא לומר פעולה בזבזנית, היות וממילא לא תוכל לתת מענה מלא לצורך בשיפור האוריינות הפיננסית באוכלוסיה הכללית. זאת משום שעולם הפיננסים של ימינו הפך כה מורכב, כה דינאמי וכה נתון לשינויים, עד שאין יכולת או טעם לכסות את כל הנושאים הפיננסיים שהאדם הבוגר פוגש בהם בחיי היומיום שלו, כבר מתקופת ילדותו.

לגישתם של גורמים אלו, עדיף שהציבור ילמד בבתי הספר רק את מושגי הבסיס ועקרונות היסוד של תחום הפיננסים, אך את הטיפול בנושאים פיננסים מורכבים יותר כגון הלוואות, חיסכון, פנסיה והשקעות, ישאיר לידי המומחים. כלומר, לפי גישה זו מוטב שאנשים ידעו שעליהם לפנות ליועצים פיננסים שיסייעו להם, כאשר הם עומדים בפני קבלת החלטות בנושאים כלכליים שונים, ולא ינסו להתמודד עם הנושאים הללו בכלים שניתנו להם במסגרת תוכנית הליבה. 

הצעתם של המצדדים בגישה זו, אם כן, היא להשקיע משאבים בתוכניות הכשרה של יועצים פיננסים מקצועיים, במקום "לבזבז" תקציבים ממשלתיים על תוכניות מלאות של לימודים פיננסים בבתי הספר בישראל, שבלאו הכי לא יספקו מענה הולם בכל הנושאים.

אי הקצאת תקציבים ללימודים פיננסים בבית הספר – תוצר של חוסר עניין ציבורי?

הסבר נוסף לאי קיומם של לימודים פיננסים בבתי הספר בישראל, נוגע לחוסר העניין של חלק נכבד מהאוכלוסייה, ללמוד את התחום. ישנם אנשים רבים שאינם מודעים כלל לצורך בהכשרה פיננסית בסיסית, ולכן אין לחץ ציבורי מספק להכללתה של תוכנית לימודים מסוג זה במסגרות החינוך הממלכתיות. אנשים רבים יוצאים מנקודת ההנחה (המוצדקת במידת מה) שנושאים פיננסיים הם עניינים שמצדיקים התייעצות עם מומחה, ולכן לא רואים לנכון להשקיע זמן ואנרגיה בהכרת הנושאים הללו בעצמם. אולם חשוב לזכור שגם בפנייה לייעוץ של מומחים פיננסים, כל אדם אחראי בסופו של יום, לקבל את ההחלטות הכלכליות הנוגעות לו, עבור עצמו. לכן חשוב לכל הפחות להיות בקיאים במושגי הבסיס ועקרונות היסוד בעולמות הכלכלה.

היעדר לימודים פיננסים בבתי הספר – חשיבה קצרת רואי

למדינה מצידה, צריך לכאורה, להיות אינטרס להקנות לאזרחיה ידע פיננסי שיתמוך בשגשוגם הכלכלי, משום שבאופן זה, תוכל להפחית במידה רבה את נטל הקצבאות שהיא נדרשת לשלם לאוכלוסיות החלשות ולנזקקים, ולהשקיע את הכספים הללו בתחומים רבים ואחרים. אולם כפי שראינו במסגרת סקירה זו, עדיין קיימים חילוקי דעות בנוגע לכמות ואופי התכנים הפיננסים שנכון להטמיע כחלק מתוכנית הלימודים במסגרות החינוך הממלכתיות, ובהיקף התקציבים שראוי להקצות לטובת העניין. למרבה הצער, בזמן שטובי המוחות ממשיכים להתדיין אלו עם אלו בסוגיה חשובה זו, הפערים הכלכליים בישראל מעמיקים והולכים. לכן חשוב להמשיך ולעורר דיון ציבורי בנושא וליצור מודעות רחבה יותר לחשיבותו, בשאיפה לכך שאולי ההד התקשורתי יוביל בהדרגה לקידום חקיקה רלוונטית.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים!
newsletter
הירשמו לניוזלטר שלנו הירשמו לניוזלטר שלנו

    whatsapp ייעוץ בוואטסאפ